מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום דו"ח ארוך בו הוא מתייחס למספר נושאים הקשורים בביטחון.

בהתייחסות לפיגור בהשלמת אספקת ספינות המגן למים הכלכליים של ישראל כותב המבקר: "חוף של מדינת ישראל הוא השער העיקרי לסחר חוץ. ממנו משתרעים 12 מייל של מרחב ימי הנמצא בריבונות המדינה. המרחב הימי המשתרע מן החוף ועד למרחק של כ-115 מייל ימי הוא האזור הכלכלי הבלעדי שלה ונקרא גם המים הכלכליים, ובו ישנם מתקני חיפוש והפקת גז המהווים מקור אנרגיה מרכזי למדינת ישראל".

"יש פיגור של כארבע שנים בהשלמת האספקה והמבצוע של ארבע ספינות המגן להגנת המים הכלכליים של ישראל. על פי החלטת הממשלה מ-2013, יעד המבצוע של כל ספינות המגן היה בתחילת שנת 2019 – והצפי הנוכחי להשלמתו של תהליך זה הוא בשנת 2023. אף שעוד בשנת 2018 אושר הצורך המבצעי בהחלפת ספינות מסוימות, במועד סיום הביקורת, יוני 2022, טרם ניתן אישור אגף תכנון בצה"ל לרכש ולתקצובו, אישור שהיה אמור להתקבל לפי הגאנט שהציגה זרוע הים בספטמבר 2021".

המבקר אנגלמן ממליץ כי הרמטכ"ל ינחה לבחון את הצורך המבצעי של סד"כ הסטי"לים בזרוע הים ולגבש בהתאם לתוצאות הבחינה תוכנית בניין כוח, וכן מומלץ כי התוכנית תיושם ותתוקף באופן עיתי בהתאם לתרחישי הייחוס המתעדכנים.

בהתייסות לגדר לאורך קו התפר כתב: "נכון לסוף שנת 2021 קרוב למחצית מאורך גדר קו התפר הייתה לא כשירה או בכשירות חלקית לפי מדדי אוגדת איו"ש, דהיינו במצב המאפשר הסתננות ללא התרעה. שנת 2002 החל מימוש תוכנית מרחב התפר, שתרמה לצמצום משמעותי של פעילות הטרור מאיו"ש לישראל. ההשקעה בהקמת המכשול עמדה על 8.3 מיליארדי ש"ח עד לשנת 2021 ובתוספת עלויות תחזוקה שנתיות שעמדו בשנת 2021 על כ-161 מיליון ש"ח. בין החודשים מרץ למאי בשנת 2022 נרצחו 11 בני אדם בשלושה פיגועים שביצעו מחבלים שהסתננו לישראל דרך פרצות בגדר קו התפר".

"בעת הקמת מכשול קו התפר סדר הכוחות (סד"כ) הצבאי שפעל באזור יהודה ושומרון כלל כמה עשרות גדודים, שחלקם עסקו בפעילות ביטחון שוטף לאורך מכשול קו התפר. עם זאת, במהלך השנים הסד"כ הצבאי בשטחי איו"ש הצטמצם משנת 2002 לשנת 2019 ועד מרץ 2022, בכ-70%. במקביל לירידת הסד"כ, התקיימה תופעה של פעולות חבלה ופגיעה בגדר קו התפר על ידי פלסטינים. חלק מהנזקים התאפיינו בהרס טוטלי של כל מרכיבי הגדר לאורך קילומטרים רבים. רבים מהנזקים שתוקנו, נפרצו שעות או ימים מועטים לאחר מכן. צמצום הסד"כ פגע ביכולת צה"ל לשמור על הגדר, ובשנת 2017 החליט צה"ל באמצעות פיקוד המרכז להפסיק לתקן את הנזקים החוזרים בגדר".

"נכון לסוף שנת 2021 קרוב למחצית מאורך גדר קו התפר הייתה לא כשירה או בכשירות חלקית לפי מדדי אוגדת איו"ש, דהיינו במצב המאפשר הסתננות ללא התרעה. בגזרת החטמ"רים אפרים ומנשה באיו"ש, ש-62% מאורך גדר קו התפר נמצא בשטחן, 61% (כ-73 ק"מ) ו-34% (כ-34 ק"מ) מהגדר הייתה לא כשירה או בכשירות חלקית, בהתאמה.
מנתוני פיקוד המרכז והשב"כ עלה כי נכון לסוף מרץ 2022 הסתננו דרך הפרצות במכשול קו התפר אלפי פלסטינים כשוהים בלתי חוקיים מדי יום, הן באופן רגלי והן באמצעות כלי רכב".

"ממסמכי פקמ"ז עלה כי גדוד האיסוף הקרבי באיו"ש זיהה בשנים 2020 ו-2021 כ-918,000 וכ-1.4 מיליון (בהתאמה) כניסות שב"חים לישראל, דרך הפרצות במכשול קו התפר בגזרות החטמ"רים אפרים ומנשה. הביקורת העלתה כי להחלטת צה"ל (פקמ"ז) מ-2017 להפסיק לתקן את הנזקים החוזרים בגדר קו התפר לא קדם תהליך סדור שכלל בחינה של ההשפעות הצפויות מצמצום התיקונים, זאת גם בראייה של צמצום הסד"כ".

"החלטה זו אינה מתחשבת בהסכם הביטוחי בין משרד הביטחון ובין הקבלן הראשי לתחזוקת גדר קו התפר שעל פיו תיקון מרבית הנזקים כלול בהסכם ואינו כרוך בתשלום נוסף בתקופת ההסכם. עוד עלה כי החלטה זו לא תועדה במסמכי משהב"ט וצה"ל, והיא לא הובאה לדיון לפני שר הביטחון ולאישורו.
החלטת צה"ל (פקמ"ז) להפסיק לתקן את הפרצות החוזרות ונשנות במכשול קו התפר הביאה להתדרדרות מתמשכת בכשירותו של המכשול (מ-92% כשירות ב-2018 ל-52% כשירות בסוף שנת 2021, על פי נתוני אוגדת איו"ש) ומשמעותה הפקרת מכשול קו התפר ואובדן המשילות במרחב, וזאת בלי שנמצא מענה אחר למניעת הסתננות לשטח ישראל".

המבקר מצא כי התרופפות ההגנה במרחב התפר, בהיבטים של צמצום סד"כ וריבוי הפרצות בגדר – הוצגה הן לדרג מקבלי ההחלטות במשהב"ט והן לראש הממשלה ולקבינט המדיני-ביטחוני משנת 2017 ואילך. עם זאת, הקבינט לא דן בפעולות לשיפור האפקטיביות של מכשול קו התפר עד רצח 11 ישראלים בפיגועים שביצעו מחבלים שהסתננו לישראל דרך הפרצות במכשול במרץ ואפריל 2022.

המבקר אנגלמן ציין כי כדי להבטיח שמירה על אפקטיביות המכשול וכדי לוודא שההשקעות והפעולות שבוצעו לאחרונה יתרמו לצמצום תופעת ההסתננות בכללותה, ובהמשך לאמירת ראש הממשלה ושר הביטחון באפריל 2022 כי הקמת המכשול לכל אורך קו התפר היא חלק מתפיסת ההגנה ולצורך כך נדרשת תוכנית רב-שנתית, על המל"ל לוודא את גיבושה של תוכנית רב-שנתית מקיפה שתכלול את כלל ההיבטים הנדרשים להקמה ולשימור של מכשול אפקטיבי אשר ירתיע מסתננים מלעבור לישראל. מתוך הבנה כי

"ההתמודדות עם תופעת ההסתננות ממרחב התפר מחייבת טיפול של כלל גורמי הביטחון והאכיפה, מומלץ כי תוכנית זו תובל על ידי צוות בין-משרדי, שיכלול נציגים ממערכת הביטחון, מהמשרד לביטחון הפנים, ממשרד המשפטים, ממשרד האוצר ומגורמים רלוונטיים נוספים. עוד מומלץ כי בתום גיבוש התוכנית הרב-שנתית, ראש הממשלה ושר הביטחון יביאו את התוכנית לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני לצורך אישורה תוך הקצאת תקציבים והגדרת לוח זמנים למימושה" כתב.

בנוסף, בסעיף נרחב בדו"ח מבקר המדינה, מתייחס אנגלמן לשיעור החרדים העובדים בגופי הביטחון, רפאל, התעשייה האוירית ואלתא.

"להעסקה מגוונת של עובדים מאוכלוסיות שונות יש יתרונות רבים, כגון שיפור היצירתיות והחדשנות. באוכלוסיות המגוונות נכללים גברים ונשים, אנשים עם מוגבלות, בני האוכלוסייה הערבית, הצ'רקסית ובני העדה הדרוזית, יוצאי אתיופיה, בני האוכלוסייה החרדית ועולים חדשים" פותח המבקר.

מבקר המדינה מר נתניהו אנגלמן בדק את הייצוג של אוכלוסיות שונות בקרב העובדים והדירקטוריונים ברפאל, התעשייה האווירית ואלתא. הביקורת נערכה גם ברשות החברות הממשלתיות. בביקורת נמצא כי שיעורי העסקתם של אנשים עם מוגבלות בתע"א וברפאל (2.3% ו-0.58%, בהתאמה) נמוכים מהנקבע (3%) בצו ההרחבה לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות לפי חוק הסכמים קיבוציים.

עוד נמצא כי שיעורי העסקתם של בני האוכלוסייה החרדית (2.6% ו-0.9%, בהתאמה) נמוכים משיעור בני האוכלוסייה החרדית בגיל העבודה (8%); ושיעורי העסקתם של בני העדה הדרוזית (0.16% ו-0.15%, בהתאמה) נמוכים משיעורם של בני עדה זו בקרב אוכלוסיית המדינה (1.6%). כמו כן, שיעור ההעסקה ברפאל של שלוש מארבע אוכלוסיות הגיוון – יוצאי אתיופיה (0.58%), אנשים עם מוגבלות (0.58%) ובני האוכלוסייה החרדית (0.9%) נמוך בהשוואה לתע"א (2.3%, 2.3% ו-2.6%).
נמצא כי בשונה מהשירות הציבורי, אין החלטת ממשלה לגבי שיעור הייצוג ההולם של עובדים יוצאי אתיופיה ובני העדה הדרוזית בחברות הממשלתיות; ושיעור הייצוג של יוצאי אתיופיה ובני העדה הדרוזית בחברות ממשלתיות נתון לשיקול דעתו של דירקטוריון החברה. לגבי בני האוכלוסייה הערבית והצ'רקסית, אין חקיקה הנוגעת לייצוגם בחברות הממשלתיות.

לגבי משרד ממשלתי ומעסיק ציבורי גדול, נקבע בחוק יעד ייצוג הולם של 5% לאנשים עם מוגבלות משמעותית. ואילו בצו ההרחבה, החל על מעסיקים שונים כהגדרתם בצו, ובהם התע"א ורפאל, נקבע יעד ייצוג הולם של 3% לאנשים עם מוגבלות – ולא הוגדרו התנאים לפיהם ייקבע מיהו אדם עם מוגבלות כלשהי.

עוד נכתב בדו"ח, כי מבקר המדינה מצא כי לא קיים מנגנון שמאפשר לחברות ממשלתיות, וכן לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולרשות החברות הממשלתיות, לקבל מידע לגבי שיעור הייצוג של העובדים שהם אנשים עם מוגבלות. זאת, בשונה מהמנגנון שנקבע בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לגבי ייצוגם של אנשים עם מוגבלות משמעותית בשירות המדינה ובמעסיקים ציבוריים גדולים.
\

במצב הדברים המתואר אין ביכולתן של החברות הממשלתיות ורשות החברות לדעת אם החברות הממשלתיות עומדות ביעד ההעסקה שנקבע בצו ההרחבה לגבי אנשים עם מוגבלות – 3%. המבקר מצא כי נתוני מדגמי שכר ברפאל ובתע"א מצביעים על קיום פערי שכר "ברוטו" בין גברים לנשים בקבוצות עובדים שנבדקו בחברות אלו ברכיבי שכר שונים, המסתכמים בכ-3,298 – 5,650 ש"ח וב-4,428 ש"ח בממוצע לחודש, בהתאמה. כמו כן הפער בשכר הממוצע נובע גם מכך שמספר הגברים בדרגות הגבוהות גדול ממספר הנשים.

הביקורת ציינה כי חל גידול בשיעור העסקת הנשים בתע"א וברפאל בדרגי הניהול הבכיר בשנים 2018- 2021 – מ-12% עד 15.3% ומ-20.6% עד 22.6%, בהתאמה, וזאת לעומת שנת 2012 שבה לא הועסקו נשים בדרגים אלה בשתי החברות. המבקר אנגלמן ממליץ להנהלות רפאל והתע"א והדירקטוריונים של חברות אלו לפעול לשיפור הייצוג של אוכלוסיות הגיוון בהן, בד בבד עם מחויבותם לפעול לפי שיקולים עסקיים. כמו כן, גוברת החשיבות של נקיטת אמצעי אכיפה על ידי רשות החברות, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, לשם הבטחת העמידה של רפאל והתע"א ביעדי הייצוג ההולם.